החלטה בתיק בש"א 1397/06

כללי

1.         לפניי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין כספי. השיקולים והכללים בסוגיית עיכוב ביצוע של פסק דין, ידועים ומוכרים. במקרה שלפנינו יש מאפיינים עובדתיים ונסיבות מיוחדות המחייבות התייחסות שונה. תחילה יוצג פסק הדין, וההליכים והנתונים שהתגלו במהלך הדיונים בבקשה לעיכוב ביצוע, ולאחר מכן, במהלך הדיון, אתייחס לשאלות העולות מאותם נסיבות ונתונים, ואקבע את התוצאה ביחס לבקשה שבפניי.

פסק הדין

2.         ביום כ"ח שבט תשס"ו (26.2.06) ניתן על-ידי פסק-דין בתיק העיקרי (ת"א 2573/00; להלן - "פסק הדין"), שבו קיבלתי את תביעת התובעת (משיבה 1), הן כנגד הנתבעת הראשונה בתיק העיקרי - עמותת ז.פ. (משיבה 2 שלפניי; משיבה זו לא התייצבה לדיון ולא הגישה כל תגובה), והן כנגד 174 חברי העמותה (למעט מספר נתבעים ששמם פורט בפסק הדין, ואשר ביחס אליהם היו הסדרים נפרדים, שאינם עניין לבקשה זו).

            הנתבעת 1 חויבה במלוא סכום התביעה, קרי: 9,266,795 ש"ח, מכוח פסק הבורר שאושר על-ידי בית המשפט המחוזי. פסק בורר זה ניתן במסגרת תביעות ותביעות שכנגד בין הקבלן לבין העמותה. פסק הבורר, כמצויין בו, מבוסס על תחשיב של מומחה מוסכם, מר סרי (שאליו עוד נשוב להלן בפיסקה 27).

הנתבעים חברי העמותה חוייבו בתשלום של 53,877 ש"ח, כל אחד. סכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום 24.10.00.

בנוסף לכך חייבתי את כל אחד מהנתבעים בחלק היחסי של הוצאות המשפט וכן בשכ"ט עו"ד בסך 15% בתוספת מע"מ כדין מכל החיובים הכספיים המוטלים על כל אחד מבין חברי העמותה.

הסכום בו חויב כל חבר עמותה, משקף את החלק היחסי והשווה של אותם חברי עמותה שחתמו על מסמך, אשר תוכנו ולשונו נותחו בהרחבה בפסק הדין, ואשר מכוחו פסקתי כי הם חייבים לשלם לקבלן את החלק השווה והיחסי שלהם בחוב של העמותה לקבלן. כן קבעתי בפסק הדין, כי ביחסים שבין העמותה (אם זו תשלם) וחברי העמותה הנתבעים שחויבו בתשלום מכוח המסמך האמור (אם הם ישלמו), לבין יתר חברי העמותה אשר לא חתמו על המסמך, אך קיבלו שירותים או נהנו מעבודות שביצע הקבלן, ניתן לקיים הליכים נפרדים, אך אין בכך כדי לגרוע מזכותו של הקבלן לקבלת סך 9,266,795 ש"ח, מן העמותה או מן הנתבעים החתומים על המסמך האמור.

הבקשה לעיכוב ביצוע

3.         הבקשה שבפניי, שכותרתה " בקשה דחופה ביותר לעיכוב ביצוע (במעמד צד אחד)", הוגשה ביום חמישי ח' ניסן תשס"ו (6.4.06), ואשר העתירה המבוקשת בה היא לעכב, במעמד צד אחד, את פסק הדין האמור.

4.         בכותרת הבקשה נאמר, כי המבקשים הם ענת ואיתן גישרי ועוד 167 משפחות. בהמשך הדיונים הוגשו 151 יפויי כוח (ראה הודעת עו"ד דקלה סירקיס, ב"כ המבקשים, מיום 17.6.06). ביום 21.6.06 הוגשה הודעה נוספת מטעם המבקשים, בדבר הייצוג בתיק.

על כל פנים, כיום מירב, אם לא כל הנתבעים מתוך 174 הנתבעים המקוריים, חברי העמותה, מיוצגים על-ידי באי-כוח המבקשים. בכל מקרה, לא הועלתה על-ידי ב"כ המשיבה, עו"ד חן, טענה לעניין העדר ייצוג חברי העמותה האחרים.

פועל יוצא מכך הוא, כי החלטה זו מתייחסת, למעשה, לכל הנתבעים, פרט למי שביחס אליו ניתנה החלטה ספציפית (ראה, למשל, בש"א 1798/06 דורית גולדמן נ' חברת לוי רמות), אך החלטה זו תחול גם על מי שלא הצטרף למבקשים, מכוח עקרון השוויון (לרבות הגב' גולדמן, אם עניינה לא יוסדר בנפרד, ביחסים בינה לבין המשיבה, במסגרת הבש"א הנ"ל או במסגרת בש"א 2319/06).

5.         הבקשה הינה מפורטת ביותר (28 עמודים). חלק ניכר ממנה הוקדש לנימוקי הערעור שבכוונת המבקשים להגיש לבית המשפט העליון. הטיעון בחלק זה נכתב על דרך של מעין מקצה שיפורים של סיכומים בכתב בתיק העיקרי, שבו, כאמור, כבר ניתן פסק-דין, ולא ראיתי מקום לחזור על הטענות.

6.         נושא אחד, חדש, המתייחס לפסק הדין, הוא סוגיית גובה החוב לקבלן (עמ' 20 ואילך לבקשה). המבקשים טוענים, כי לא התקיים דיון בנושא גובה החוב. הם מצביעים על סתירה בין שני אישורי רואי החשבון מטעמו של הקבלן ביחס לגובה החוב, ואי התחשבות בתשלומים שבוצעו על-ידי העמותה לקבלן, על-פי כרטסת הנהלת החשבונות של העמותה. כן נטענו טענות ביחס לצבירת הפרשי הצמדה וריבית על החוב. לעניין זה, צירפו המבקשים לבקשה חוות דעת מומחה, של רואה החשבון יניב בוכניק, המשתרעת על שמונה עמודים ומסמכים רבים (נספח יז לבקשה).

            לטענת המבקשים, בהתבסס על חוות הדעת האמורה, יתרת החובה האמיתית של העמותה לקבלן, נכון ליום מתן פסק הביניים על-ידי הבורר
(26.7.00), היא סך של 2,699,532 ש"ח (כולל מע"מ), לעומת הסכום הקבוע בפסק הדין, שהוא 9,266,795 ש"ח, דהיינו: לשיטת המבקשים יש פער של
כ- 6.5 מיליון ש"ח בין החוב האמיתי לבין פסק הדין (סעיף 109 לבקשה).

            בחוות דעת משלימה של רואה החשבון הנ"ל מר בוכניק, מיום 16.5.06, שהוגשה לקראת הדיון במעמד שני הצדדים, הוא מעדכן את הסכומים ומגיע למסקנה כי יתרת החוב של העמותה לקבלן, נכון ליום פסק הביניים